(עם אפרת איזנברג) סוציולוגיה ישראלית, כרך י”ט (2) עמ’ 74-98 (2018)
העיר המודרנית מתוארת כמרחב אינדיבידואלי, זר ומנוכר, אךהיא מצמיחה מקרבה התארגנויות של תושבים זרים זה לזה לטובת מאבקים על סביבת חייהם. מאבקים אלו מתעוררים בעידן הפוסט־פוליטי הנוכחי, המאופיין במשבר אמון בפוליטיקה הישנה, בהתחזקות הקונצנזוס סביב הפרויקט הניאו־ליברלי ובהדחקת השיח הפוליטי הלעומתי. על רקע הסתירה העומדת כביכול בין קיומה של פעולה קולקטיבית ובין האקליםהאינדיבידואלי, המאמר בוחן את יחסי הגומלין בין האישי ובין הציבורי והפוליטי בפעולה עירונית קולקטיבית: מאבק להקמת פארק ציבורי במקום מגדלים במתחם קריית ספר בתל אביב.
חדשות ועידכונים, מחקרים ופרסומים, קורסים והכשרות, כל מה שחדש וחם מהתנור
לפי ד"ר דורית גרפונקל, עניין גינדי הוא רק דוגמה לצורך בהסדרה חדשה של בתים משותפים מורכבים. בתגובית חדשה, היא טוענת שההסדר הנוכחי בחוק המקרקעין אינו מתאים ואינו אפקטיבי מספיק להתמודדות עם האתגרים שמציבים דפוסי הבנייה העכשוויים.
ד"ר דורית גרפונקל, שחקרה את הנושא מבהירה שבעיית התחזוקה רק תחריף עם השנים: "יש מערכות יקרות שצריך לתחזק - גנרטורים, משאבות מים, מעליות, מערכות כיבוי אש ופירים לסילוק אשפה, ואחרי כעשר שנים, כשתקופת האחריות של הקבלן תמה, המערכות האלה מתבלות וצריך להחליפן. אני מעריכה שהבניינים שלא יהיו להם המשאבים ילכו ויידרדרו, ודיירים שהפרוטה מצויה בכיסם יעברו לבניין הבא".
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם